פסק-דין בתיק תא"מ 35780-03-10

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום  9.1.2008  ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעות מאחור, אך יש חולק באשר לנזקים הנטענים.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב בבעלות התובעת 1 המבוטח אצל התובעת 2 (להלן: "רכב התובעות"), כמו כן העידה נתבעת 1 (להלן: "נתבעת 1") שהינה נהגת הרכב שבבעלות הנתבע 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעות, רכב הנתבעים פגע ברכב התובעות מאחור, לפיכך הם האחראים לתאונה, ולנזקים בגינה.

עת/1 מסר הודעה על התאונה, כבר ביום התאונה, והעיד כי לרכב לא היו פגיעות קודמות, הגם שלא היה מעורב בתאונות נוספות.

לאור האמור מבקש לקבל את התביעה.

לטענת ב"כ הנתבעים, הנתבעת 1 מציינת שלא נגרם לה כל נזק, היא לא לקחה מ- עת/1 את פרטיו אלא רק מסרה את פרטיה, הואיל ו- עת/1 ציין בפניה כי מדובר ברכב ליסינג שעליו לדווח על התאונה.

זאת ועוד, המדובר בנזק שלא הגיוני שיקרה מרכב משפחתי מסוג מאזדה. 

יתרה מכך, הרכב נבדק על-ידי שמאי רק חודשיים לאחר התאונה, ויתכן שהנזק הנטען מקורו שלא מתאונה זו.

לאור האמור מבקשת לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

אין חולק כי הנתבעת 1 פגעה ברכב התובעות מאחור, והשאלה הצריכה לענייננו -  האם הנזק הנטען הינו כתוצאה מפגיעה זו?

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לקבל את התביעה במלואה.

בקליפת אגוז, במשפט האזרחי השתרש הכלל - "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג' יא). דהיינו, כאשר פלוני תובע את אלמוני, מוטלת עליו החובה להוכיח בראיות כי אכן אלמוני חייב לו.

על שכמו של התובע מוטלת גם חובת השכנוע. שהרי, מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%, בעל דין שיזכה במשפט, לאחר הליך של שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע את בית המשפט כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו.

הלכה למעשה, משמעותה של מידת ההוכחה האמורה היא שלדעת בית המשפט על בסיס הראיות שהונחו בפניו, כמותן, דיותן, והמשקל הראייתי שיש להעניק להן, מסתברת יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד. באופן ציורי נוהגים לומר שדרושה רק רמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%, דהיינו, די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את בית המשפט ב-51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת שיצא ידי חובתו.